<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תתי"ג</h1>
<h2>דף ל.</h2>
שאלת מי שערב מעט דבר או מעט שאור או יין מבושל [ביין] אם הוא מותר במגע גוי, ואם אינו מותר במעט אם הוא מותר במרובה, תלמדנו השיעור בין לענין יין נסך בין לענין ברכת הנהנין בכמה יצא מתורת יין שלא לברך עליו בפ"ה. תשובה אין השיעורין שוין למגע גוי ולבפ"ה, שהרי יין מבושל אין בו משום יין נסך ואף על פי שלא נתבשל אלא מעט וכשנתמעט ממדתו, [ו]לענין ברכה מברכין עליו בפ"ה. יין שנתערב בתוכו מעט דבש או מעט שאור יין הוא ושמו עליו שהכל קורין [אותו] יין סתם אבל המבושל נשתנה שמו והכל קורין [אותו] יין המבושל. ומיהו אם ערבו בתוכו דבש הרבה עד שנשתנה שמו אין בו משום יין נסך, וזהו יינמלין שאמרו בגמרא [שבת ק"מ ע"א].
